אילמוּת

הבוז'ולה החדש - חגיגת צעירות, "

היום הרגשתי שנגמרו לי המילים. בכל אופן אלו שבצרפתית. כמו נלקחה ממני כל יכולת ורבלית שנרכשה בעמל כה רב. פעם תיאר באוזני ידידי היקר רועי את שיטת לימוד הצרפתית שלו: "אחרי שיושבות עליך כמה שפות אתה חייב להרוג מילים, לפתוח מילון ולשנן, להפנים ולנצח". "כמו ביצים בסל לאסוף אותן ? " שאלתי אני, "לאסוף ולמחוץ?" – "כן משהו כזה", ענה ואחרי שבוע שכח מהשיחה.

רועי היה הראשון שעזב פה "על כנפי נשרים אני אומר לך, על כנפי נשרים" איים כל שנה ונשאר. קיץ אחד אפילו שלח את כל חפציו ובסתיו חזר. צחקתי לו "אתה עוד תקבור את כולנו". "עוד תראי", ענה, "בבוז'ולה הבא אני לא כאן", אמר ואכן הלך.

חג הבוז'ולֶה היה החג שלו, היום בו הגיע לפריס. כל שנה ב-18 בנובמבר חוגגת צרפת את יציאתו לשוק של  היין הלא טעים הזה, חוגגת את הצעירות שלו, וכמוהו רועי היה מצעיר את שנות שהותו בפריס. כך יצא, שנה אחר שנה, שהרמנו כוס יין דלוח לחיי "שנתיים להגעתו של רועי", וכשנסע, שלחתי את הבוז'ולה הצעיר למקום ממנו בא ולא שתיתי ממנו יותר.

לפחות איתן אני לא חייבת לדבר בצרפתית

יום 78, יום האתמול, התנהל בעצלתיים. קר ואפור. הצרפתים לא כל כך יודעים מה לעשות עם היום ראשון הזה באמצע מרץ. חופשת הסקי מאחוריהם, חופשת הפסחא עוד רחוקה, בין ווקנס לווקנס השגרה מבלבלת. אילמת צעדתי ליד 'ז'רדן דה פלנט' ברובע החמישי, הבטתי לחלון בקומה החמישית שהיה פעם של רועי והחלטתי ללכת לבקר את החיות שבגן. לפחות איתן אני לא חייבת לדבר בצרפתית.

ביציאה מהגן, מהצד של תחנת הרכבת 'אוסטרליץ', ישבה חבורת נגנים צוענים ושרה בקול רועם: "הבה נרננה הבה נרננה, הבה הבה ונסמרה". את "עורו אחים" הם רק זימזמו. זוגות עם כלבים, משפחות עם ילדים וכמה קבצנים עצרו ומחאו כפיים. אני חשתי שכולם מביטים בי, מצביעים עלי ואומרים "זו היא, כן היא, זו היא שחיברה את השיר, הוא שייך לה, לה ולצוענים האלה. השיר הבא היה גרסה יידישיסטית משהו לשיר הנהדר של פיאף "לא, כלום ועוד כלום, אני לא מתחרטת על כלום"… זהו השיר הראשון שהבנתי בצרפתית (תמיד זוכרים את הראשון), וכנראה מתוך אינסטינקט פבלוביאני שרתי החוצה את המילים ואת השפה. נגן הגיטרה, כהה העור ויפה העיניים, נעץ בי מבט משונה. כמו יכול היה לשמוע שאני מזייפת.

יום 77 פחות שלוש שעות.

דורית

 

אדית פיאף, לא מתחרטת על כלום

Edith Piaf – Non, je ne regrette rien

פוסט זה פורסם בקטגוריה Dorit Shilo's countdown. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על אילמוּת

  1. יוסי הגיב:

    אחלה בלוג!

  2. misha30792 הגיב:

    לייק לפוסט!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s