ברגים מזהב

בעוד שניים עשר ימים אני טסה. לכיוון אחד. עוד שניים עשר ימים, ודבר מסביבי לא נראה כמו מעבר. אני חוזרת בערב מהעבודה, נפגשת עם זאת, סועדת עם אחר, ובדירתי הכל מונח במקומו. רק במסדרון מונחים כבר שבועיים ארגזים  שעוד לא הרכבתי ובוודאי עדיין לא מילאתי.

הכלב שלי משתזף על רצפת העץ

אין פריסאית יותר מהדירה שלי, שהיתה פעם הדירה שלנו. אח בכל חדר ועליו מראה עטופת פיתוחים, חלונות גבוהים ובהירים הנפתחים אל השמיים ובעיקר רצפת עץ ישנה וחורקת. כחח כחח כחח חורקים הקרשים הארוכים עמוק תחת רגלי. כחח כחח כחח כאן עמדתם כשהחלטתם לשכור את הדירה. כחח כחח כחח כאן ישבו האורחים לאפריטיף, שתו וויסקי יפני ואכלו בוטנים. כחח כחח כחח הנה פה נשברה הידית של דלת הסלון כשנשבה רוח הפרצים השנואה כל כך על הצרפתים. כחח כחח כחח כחח כאן נסדק הקרש… צריך להדביק, להרכיב מחדש ולתקן לפני שאני מזדכה על הדירה.

כשרוצים לשפץ ולתקן יש רק מקום אחד בפריס שאפשר ללכת אליו ולמצוא בו הכל: חנות הכלבו הגדולה BHV. בלב המארה, חמש קומות של כל טוב יוקרתי, מתנוססות אל מול ה'הוטל דה ויל' (בית העירייה) ומאיימות לגזול ממנו את כל התהילה. בית העירייה אמנם יפה אבל ה-BHV הרבה יותר סקסי. "זה כמו דיסנילנד" אומרת חברתי יערה שהתמכרה נואשות לחנות (כמו רבים אחרים) ובעיקר לקומת המרתף האפלולית, היחידה שלא מתהדרת במדרגות נעות או במעלית- קומת חומרי הבניין וכלי העבודה. כל ביקור שלה בפריס היה בסימן אחר: מפתחות, שרשראות, שעונים ובפעם לפני האחרונה היא חזרה מהמרתף עם זהב בצורת ברגים.

BHV : Bazare de l'Hôtel -de-Ville

חבר יקר אחר שלי, טלי, התאהב עד כלות בשורות על שורות של מדפי המקדחות. "דורק'ה, אני אומר לך", הוא אמר, "איזה יופי של חורים אפשר לעשות, אלה הרולס רויס של המקדחות". לטלי יש מנהג כזה, כשהוא מגיע לעיר זרה, דבר ראשון הוא מניח את המזוודה והולך להסתפר, אחר-כך הוא מרגיש בבית. בפריס טלי הולך ל- BHV לראות מה חדש במרתף ובייחוד מה שלום אהובותיו המזמזמות. כל אחד והחיבור שלו לכלבו המשונה הזה ואני מגיעה לשם מהטעמים שהסביר חברי מושיק שבימים שגר פה היה אומר: "אני הולך לקניות ב- BHV רק מפני שזו החנות היחידה בעיר שלא אומרים לי בה : סליחה אדוני, אין לנו, תנסה ב- BHV".

יצאתי מהמטרו בתחנת 'שטלה', צעדתי לאורך רחוב ריבולי, עברתי את הרחבה של ה'הוטל דה ויל' והגעתי ל- BHV. חציתי את אולם הבשמים על מוכרותיו המאופרות בכבדות, עצרתי באולם התיקים והארנקים הנפלא וביכיתי את חולשתי הגדולה ליצירות הנפלאות האלה שעולות כל כך הרבה כסף, פניתי שמאלה אל המדרגות וירדתי אל קומת המרתף. קניתי דבק מיוחד לרצפת עץ פריזאית עתיקה, ידית מפורזלת לדלת הסלון השבורה, ווילונות שחרחרים ושקופים עם פרחים מנחושת לחלון החדש שלי ביפו שנפתח אל שמיים אחרים… חייכתי למקדחות של טלי, טמנתי ידי במגרת בורגי-הזהב של יערה ובחשתי. מגע המתכת הקר נסך בי שלווה… עצמתי עינַי ואמרתי שלום.

דורית

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Dorit Shilo's countdown. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ברגים מזהב

  1. טלי הגיב:

    קומת המרתף של BHV היא מעוז הגבריות הצרפתית. מפקקי שעם ליינן חובב ועד ליפט למוסכניק המצוי. סטפן,המוכר שהמליץ לי על המברגה הקודחת בירח הדבש שלנו ב-99 עשה עבודה לתפארת וגם צ'יפר אותי במארז ביטים ומקדחים וגם בסט משורים למשור החשמלי שנקנה באותו מעמד פואטי (גבר המלווה בשתי נשים יפות, האחת אישתו הטריה והשניה חברה טובה מימ מהצבא, כנראה השאירו רושם על סטפן החביב). ביקור בפריס בלי סיבוב במרתף של הבאזר של ההוטל דה-ויל אינו נחשב ביקור.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s