יפ"ו (ירושלמים, פרודים וערבים)

יפו, מלבד תושביה הערבים, מורכבת כמסתבר משתי אוכלוסיות מרכזיות : ירושלמים ופרודים. בקומה שלי גרים ארבעה ירושלמים ושני פרודים. השכן ממול – פרוד, השכנות מלמטה – ירושלמיות. בבית הקפה "עמליה", שבו אני שותה "אמריקנו-כפול-חלב-קר-דל-בצד" בכל בוקר, כולם נראים נינוחים כמו ירושלמים וקצת עצובים כמו פרודים. רק כמה שכנים בקומת הקרקע, שגרים בבתי מלאכה זעירים שהוסבו לדירות, נראים כאילו לא באו משום מקום, כאילו פשוט צמחו שם לתוך הבניין יחד עם האבק והאספלט. למרות עשן העיר ועפר הכרך אני מרגישה שאני צועדת כבר כמעט שלושה שבועות בתוך בית הארחה של קיבוץ, ובִמקום חיות משק קופצים עלי מכל עבר כל מיני זנים של כלבים וערב רב של חתולים.

קפה עמליה - אמריקנו-כפול-חלב-קר-דל-בצד

יש ימים שאני מחפשת את פריס שלי: את הבולנז'רי במעלה הרחוב עם לחמי הכורכום והאגוזים שאני כל כך אוהבת, את חנות הגבינות ("הגבינרי" כמו שהייתי מכנה אותה) שמתחת לבית שלי והריח החזק הנידף ממנה שהגיע כמעט עד חלוני שבקומה השישית, את אן-קרולין ויאן מקומת הקרקע שמנגנים בפסנתר ובכינור, את ה"בונז'ור מאדאם" ו"הבונסואר מדמוזל", ואת השאלות הנצחיות של חודש יוני: "לאן את נוסעת הקיץ לוואקנס?"

ויש ימים שאני פשוט רוצה הביתה ולא יודעת לאן ללכת.

לוח השנה הצרפתי לא נקבע לפי החודשים הגרגוריאניים, אלא לפי סוגי החופשות ואורכן. חודש מאי מעיד על כך יותר מכל, ומסביר בקלות רבה, יותר משאר החודשים, את אופיים של הצרפתים: אחד במאי הוא יום שבתון שבו לא הולכים לעבודה מפני שהצרפתים הם סוציאליסטים ומכבדים את יום הפועל. בשמונה במאי שוב לא הולכים לעבודה, משום שהצרפתים, חיילים אמיצים וגיבורי מלחמה, ניצחו בקרב. ובסוף החודש… שוב שבתון ושוב לא הולכים לעבוד, והפעם כי הם קתולים אדוקים וזה היום שבו ישוע בן האלוהים עלה לשמיים. מסכן ישוע, התעייף מכל ה"ויה דולורוזה" הזאת, ועד עצם היום הזה אנחנו, צאצאיו הגאלים, הלאים והעייפים מכל ימי השבתון האלה, צריכים שוב לנוח.

ה"גבינרי" הריחנית מתחת לבית שלי בפריס

אולי אני באמת ב"וואקנס"? אי אפשר שלא להידבק בתאוות החופשה הצרפתית. יש כאן ים, יש שמש, יש קרם הגנה לפנים 70 אחוז. יש קפה קר, מיץ גזר וכובע קש בצבע ורוד. יש אני והכלב שלי שמתחיל להיות מוכר בשכונה, ואנחנו מטיילים, מתיישבים, רוחצים, שותים, טועמים ומתיידדים עם המקומיים.

"עד מתי את כאן?" שאל חבר ותיק שניסה להתבדח,את השאלה השגורה בפי כולם כבר חמש עשרה שנה.

"עד הפנסיה", עניתי בעיניים נוצצות.

"אינשאללה שזה יהיה עוד שנתיים", אמר והדביק למצחי נשיקה.

יום +20

דורית

והנה השיר השמאלצי ביותר בשפה הצרפתית "סיפור אהבה יפה" המתאר רומן ווקאנס צרפתי. והפעם בגרסה קיטשית במיוחד עם נגיעה אילקית.

Michel Fugain – Une belle histoire

תרגום מילולי:

 זהו רומן יפה

זהו סיפור אהבה יפה

זוהי רומסה עכשווית.

הוא חזר לביתו, למעלה אל הערפל

היא ירדה לדרום, לדרום.

הם נפגשו בצד הדרך

על הכביש המהיר אל החופשה

זה היה ללא ספק יום של מזל.

השמיים בקצה ידם

מתנה מן ההשגחה העליונה

אם כן מדוע לחשוב על יום המחר?

פוסט זה פורסם בקטגוריה Dorit Shilo's countdown. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על יפ"ו (ירושלמים, פרודים וערבים)

  1. תמי הגיב:

    אז עמליה זה השכונתי שלנו?
    אתמול ראיתי מודעה על דירה להשכרה שהדליקה אותי. נראה לי שהיום הזה קרב ובא.
    ופרודים זה לא בהכרח עצובים ::)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s